דפי 682, 50 פרקים, שבעה חודשים רבים כוסות שמפניה בערים זרות, שכתוב לאחר שכתוב, ואני כאן. סיימתי אופוס הגדול שלי. מספר ימים הבא אני ניתן לעבור דרך ובדיקת עבור טעויות וחוסר עקביות. אני חייב להודות כי איבדתי את המסלול של 50 מקומות כלהקת. אני לא שם את כולם עדיין, מאחר שהם עדיין טרי מאוד, יש לא עדיין התיישבו הנפש שלי. בנוסף, סטפני לקח מעל 6 של הפרקים מכיוון עדיין לי לבקר במקומות אקזוטיים שעברה.

אני לא מאמין שגמרתי עם זה החלק הקשה ביותר של part–the של הספר. השאר ירגיש כמו cakewalk. אני צריך את כתב היד מעל פינגווין יום רביעי הבא, בין כעת יש צורך להוריד יום או יומיים, לא להסתכל על זה. ידוע לך כאשר אתה לנעוץ משהו כל כך הרבה זמן הוא מתחיל לקבל מטושטש. מה שקורה, הוא רק טשטוש גדול בדפי 682.

אולי מעבר לנסיעה מחר, להשאיר את המחשב שלי בבית. אולי הלילה מונטריי או הכרמל? יום בהספא, אל מול העובדה כי כתבתי ספר. גם אם עם צוות של נשים עילאי. לוקח הכפר לגדל ילד, ולוקח roomful של אנשים מדהימים, לקבל ניצוץ של תשוקה להיהפך ספר. אלכימיה נפשי – הטרנספורמציה של רעיונות raw לזהב.

אני מתנצל אם אני האנוי. פעם אחת לא אכפת לי אם מסיימים משפט במילת freaking או אם משתלשלות צירוף שלי! מזל עבור צירוף שלי, אני מאחל שהיתה להשתלשל לפעמים!

כל טוב, אני כל כך שמח שגמרתי עם החלק הכתיבה של הספר, כעת אל התמונות parts¬–choosing מרגש עבור כל פרק, כתיבת דפי הקדשה והמקבל, עובד מחלקת יחסי ציבור של המפרסם וקבלת שלי הקש ירה עבור כריכת הספר. וואו!